Bava Kamma 188

Kapitel 188

א אמרו הלכה כרבי שמעון בן אלעזר וליה לא סבירא ליה
1 Sie sagten, die Halakha sei wie R. Šimo͑n b. Elea͑zar, er selber aber ist nicht dieser Ansicht.
ב א"ר חייא בר אבא אמר רבי יוחנן דבר תורה גזילה הנשתנית חוזרת בעיניה שנאמר (ויקרא ה, כג) והשיב את הגזלה אשר גזל מכל מקום ואם תאמר משנתנו משום תקנת השבים
2 R. Ḥija b. Abba sagte im Namen R. Joḥanans: Nach der Tora muß eine geraubte Sache, die verändert worden ist, in ihrem jetzigen Zustande zurückerstattet werden, denn es heißt:<i>so soll er das Geraubte, das er geraubt hat, zurückerstatten</i>; wenn du aber aus unserer Mišna einen Einwand erheben willst, [so ist zu erwidern,] dies sei eine Vorsorge für die Bußfertigen. –
ג ומי אמר ר' יוחנן הכי והאמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה ותנן לא הספיק ליתנו לו עד שצבעו פטור
3 Kann R. Joḥanan dies denn gesagt haben, R. Joḥanan sagte ja, die Halakha sei nach einer anonymen Lehre zu entscheiden, und eine solche lehrt, wenn er nicht dazu kam, sie ihm zu geben, als bis er sie gefärbt hat, er frei sei!?
ד אמר להו ההוא מדרבנן ורבי יעקב שמיה לדידי מפרשא לי מיניה דרבי יוחנן כגון שגזל עצים משופין ועשאן כלים דהוה ליה שינוי החוזר לברייתו:
4 Einer von den Jüngern, namens R. Ja͑qob, erwiderte: Mir wurde es von R. Joḥanan erklärt: wenn er behobeltes Holz geraubt und aus diesem Geräte gefertigt hat; dies ist eine Änderung, bei der die Sache ihre ursprüngliche Beschaffenheit zurückerhalten kann.
ה תנו רבנן הגזלנין ומלוי ברבית שהחזירו אין מקבלין מהן והמקבל מהן אין רוח חכמים נוחה הימנו
5 Die Rabbanan lehrten: Wenn Räuber oder Wucherer zurückerstatten wollen, so nehme man es von ihnen nicht an; und mit dem, der es von ihnen annimmt, sind die Weisen nicht zufrieden.
ו אמר רבי יוחנן בימי רבי נשנית משנה זו דתניא מעשה באדם אחד שבקש לעשות תשובה א"ל אשתו ריקה אם אתה עושה תשובה אפילו אבנט אינו שלך ונמנע ולא עשה תשובה באותה שעה אמרו הגזלנין ומלוי רביות שהחזירו אין מקבלין מהם והמקבל מהם אין רוח חכמים נוחה הימנו
6 R. Joḥanan sagte: Diese Lehre ist zur Zeit Rabbis gelehrt worden. Einst wollte nämlich jemand Buße tun, und seine Frau sprach zu ihm: Tölpel, wenn du Buße tust, so bleibt dir nicht einmal ein Gürtel zurück. Da unterließ er es und tat keine Buße. In jener Stunde sagten sie: Wenn Räuber und Wucherer zurückerstatten wollen, so nehme man es von ihnen nicht an; und mit dem, der es von ihnen annimmt, sind die Weisen nicht zufrieden.
ז מיתיבי הניח להם אביהם מעות של רבית אע"פ שהן יודעין שהן רבית אין חייבין להחזיר אינהו הוא דלא הא אביהם חייב להחזיר
7 Man wandte ein: Hat ihnen ihr Vater Wuchergeld hinterlassen, so brauchen sie, obgleich sie wissen, daß es Wuchergeld ist, nicht zurückzuerstatten. Also nur sie brauchen es nicht, wohl aber müßte ihr Vater es zurückerstatten!? –
ח בדין הוא דאביהם נמי אינו חייב להחזיר והא דקתני בדידהו משום דקא בעי למתני סיפא הניח להם אביהם פרה וטלית וכל דבר המסויים חייבין להחזיר מפני כבוד אביהם תנא רישא נמי בדידהו
8 Ihr Vater brauchte es ebenfalls nicht zurückzuerstatten, da er aber im Schlußsatze von [den Kindern] lehren will, daß, wenn ihr Vater ihnen eine Kuh, ein Gewand oder sonst eine gekennzeichnete Sache hinterlassen hat, sie sie wegen der Ehre ihres Vaters zurückgeben müssen, so lehrt er auch im Anfangsatze von ihnen. –
ט ומפני כבוד אביהם חייבין להחזיר אקרי כאן (שמות כב, כז) ונשיא בעמך לא תאור בעושה מעשה עמך
9 Wieso sind sie wegen der Ehre ihres Vaters zur Rückgabe verpflichtet, man sollte doch hierbei sagen:<i>einem Fürsten in deinem Volke sollst du nicht fluchen</i>, nur wenn er nach den Bräuchen deines Volkes handelt!? –
י כדאמר רב פנחס בשעשה תשובה הכא נמי בשעשה תשובה אי עשה תשובה מאי בעי גביה איבעי ליה לאהדורי שלא הספיק להחזיר עד שמת
10 Wie R. Pinḥas erklärt hat, wenn er Buße getan hat, ebenso auch hierbei, wenn er Buße getan hat. – Wieso befindet sich, wenn er Buße getan hat, [die Sache] bei ihm, er sollte sie doch zurückgegeben haben!? – Wenn er zur Rückgabe nicht kam und gestorben ist. –
יא תא שמע הגזלנים ומלוי ברבית אע"פ שגבו מחזירין
11 Komm und höre: Räuber und Wucherer müssen, auch wenn sie eingefordert haben, Rückerstattung leisten. –
יב גזלנין מאי שגבו איכא אי גזול גזול ואי לא גזול לא גזול אלא אימא הגזלנין ומאי ניהו מלוי רביות אע"פ שגבו מחזירין אמרי מחזירין ואין מקבלין מהם
12 Was haben Räuber denn einzufordern: haben sie etwas geraubt, so haben sie es ja geraubt, haben sie nichts geraubt, so haben sie ja nichts geraubt!? – Lies vielmehr: Räuber, das sind nämlich Wucherer, müssen, obgleich sie bereits eingefordert haben, Rückerstattung leisten!? – Ich will dir sagen, sie müssen Rückerstattung leisten, jedoch nehme man es von ihnen nicht an. –
יג אלא למה מחזירין לצאת ידי שמים
13 Wozu brauchen sie demnach Rückerstattung zu leisten!? – Um dem Himmel gegenüber ihrer Pflicht zu genügen. –
יד ת"ש הרועים והגבאין והמוכסין תשובתן קשה ומחזירין למכירין
14 Komm und höre: Für Hirten, Zolleinnehmer und Zollpächter ist die Buße schwierig; sie haben an die zurückzuerstatten, die sie kennen!? –
טו אמרי מחזירין ואין מקבלין מהם ואלא למה מחזירין לצאת ידי שמים אי הכי אמאי תשובתן קשה
15 Ich will dir sagen, sie haben zurückzuerstatten, jedoch nehme man es von ihnen nicht an. – Wozu brauchen sie demnach Rückerstattung zu leisten!? – Um dem Himmel gegenüber ihrer Pflicht zu genügen. – Wieso ist demnach ihre Buße schwierig!?
טז ועוד אימא סיפא ושאין מכירין יעשה בהן צרכי ציבור ואמר רב חסדא בורות שיחין ומערות אלא לא קשיא כאן קודם תקנה כאן לאחר תקנה
16 Ferner heißt es im Schlußsatze: und wegen derjenigen, die sie nicht kennen, haben sie etwas Gemeinnütziges zu stiften, und R. Ḥisda erklärte: Gruben, Brunnen und Höhlen!? – Vielmehr, das ist kein Einwand; eines wurde vor dieser Bestimmung gelehrt und eines wurde nach dieser Bestimmung gelehrt. –
יז והשתא דאמר רב נחמן בשאין גזילה קיימת אפילו תימא אידי ואידי לאחר תקנה ולא קשיא
17 Nachdem aber R. Naḥman erklärt hat, wenn das Geraubte nicht mehr vorhanden ist, kannst du auch erklären, beides sei nach dieser Bestimmung gelehrt worden, dennoch besteht hier kein Widerspruch,
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel